הגנת השכר

1. סעיף 8 (א) לחוק הגנת השכר תשי"ח 1958 קובע כדלקמן: משכר העבודה החודשי לא יהיה ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד סכום השווה לגימלה בשיעור הנקוב בטור ג' בתוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1981.
2. השיעור הקבוע בטור ג' בתוספת השניה, בהתייחס ליחיד, הינו 25% מהשכר הממוצע כהגדרתו בסעיפים 1-2 לחוק הביטוח הלאומי תשנ"ה- 1995.
3. על פי הפירסומים באתר הביטוח לאומי, השכר הממוצע המעודכן נכון ליום 1.1.2010 הינו בסך 8,015 ₪.
4. בחישוב השכר המוגן עבור יחיד (25% מתוך 8,015 ₪) יוצא כי החלק הפטור מעיקול הינו בסך 2,004 ₪ בכל חודש.
5. ככל שמדובר במצב אישי מורכב יותר, כגון הורה/ נשוי וכדומה, הרי ששיעור הקיצבה עולה בהתאם למפורט בטבלה המפורטת בטור ג' בתוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה.
6. מכאן, שמעסיק חייב להעביר לידי עובדו את החלק הפטור מעיקול, אף אם על השכר רובצים עיקולים שונים, ואף אם העובד חייב כספים למעסיקו בגין הלוואה שנטל, או מכל סיבה אחרת!!
7. תנאי הוא שהסכום הפטור מעיקול, יהיה נמוך מ 80% מהשכר המגיע לידי העובד. במידה וחלק השכר הפטור מעיקול הינו גבוה מ 80% מהשכר המגיע לעובד, אזי יקטן החלק הפטור מעיקול עד כדי 80% מאותו השכר.
8. מסובך? – לא כל כך. הבה נסביר: החלק הפטור מעיקול יהיה אחד מהשניים: או השיעור הקבוע בטור ג' לתוספת השניה בחוק הבטחת הכנסה, או 80% מהשכר של העובד. מה מהם קובע? – לפי הנמוך מבין השניים.
9. ויודגש כי מדובר בסכומים נטו- לאחר ניכוי כל ההפרשות השונות אשר חובה על המעסיק להפריש, כגון מס הכנסה, מס בריאות, ביטוח לאומי, וקרן פנסיה.
10. מעסיק שלא העביר לידי עובדו את החלק הפטור מעיקול ללא זכות שבדין, הרי שבכך הינו מפר את הוראות החוק. כל סכום שהוחסר מן העובד, מתוך חלק השכר המוגן מפני עיקול הינו שכר מולן לכל דבר ועניין.

המאמר נכתב ע"י עו"ד קובי כהן, העוסק בין היתר בדיני עבודה והוצאה לפועל.
האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני, וכל מקרה הינו לגופו.